top of page
למה חשוב ללמוד האדר.png

״פייק״ דרך בינה מלאכותית בזמן בחירות ובשגרה

יחידת ידע עבור נשות ואנשי חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי

הגעתם ליחידה ללמידה עצמאית בנושא ״פייק״ דרך בינה מלאכותית בזמן בחירות ובשגרה.
זוהי יחידת ידע המיועדת לנשות ואנשי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי.

יחידת הלימוד שלפניכם מרחיבה ומעשירה ידע מושכל במרחב הדיגיטלי במטרה ללמוד באופן עצמאי. יחידה זו נועדה לעורר השראה, ולספק כלים ורעיונות כיצד ללמד ולהדריך ילדים ונוער להתמודד עם "פייק" בפלטפורמות בינה מלאכותית:  לעצור כאשר מסר בתקשורת מפעיל רגש חזק, לבדוק את המקור ואת ההקשר, ולהבין מי מנסה ומדוע להשפיע עלינו. 
היחידה מספקת כלים להדרכה ולהוראה אזרחית-דמוקרטית בכל מפגש עם ילדים ונוער, ומשלבת הסברים קצרים, דוגמאות ומשימות אינטראקטיביות עם משוב מיידי. 

היחידה בנויה ללמידה עצמאית (ניתן ללמוד אותה כיחידה א-סינכרונית כחלק מהשתלמות או כיחידה עצמאית כחלק מקורס).
 

על מנת לתעד את הלמידה תידרשו למלא דף תיעוד המסייע ללמידה. על מנת שיחידה זו תוכר כחלק מקורס/השתלמות, יש להדפיס את דף התיעוד, למלא אותו בזמן הלמידה ולהגישו למרצה הקורס/השתלמות. 

דף תיעוד להורדה1.png
    1. עברו על חלקי המערך לפי הסדר.

    2. בצעו את הפעילויות האינטראקטיביות- הן נועדו לתרגול הידע ומאפשרות לכם.ן לבדוק את עצמכן.ם תוך כדי הלמידה. אפשר לחזור על כל פעילות לאחר קבלת המשוב.

    3. בכל חלק תמצאו: הסבר קצר, דוגמה, פעילות אינטראקטיבית, משוב ומשפט מסכם.

    4. ליחידה מצורף דף תיעוד שנועד לסייע ללמידה וליישום עצמי, וניתן לשלוח אותו למנחה עבור תיעוד ביצוע של יחידה א-סינכרונית כחלק מקורס או השתלמות.

    5. בסיום היחידה השלימו תרגיל "בחן את עצמך״ מסכם.

    1. להכיר את האתגרים שמציבים פייק ניוז, מניפולציות מידע ותוכן שנוצר או נערך באמצעות בינה מלאכותית בזמן בחירות ובשגרה.

    2. להבחין בין מיס-אינפורמציה, דיס-אינפורמציה ומאל-אינפורמציה.

    3. לנתח מסר חשוד באמצעות שלושה מוקדים: הסוכן, המסר והמפיץ/הפרשן.

    4. לקשר בין איכות המידע לבין התנאים לקיומו של מרחב ציבורי דמוקרטי דרך תיאוריה חברתית-תקשורתית.

פתיחה: מה קורה לנו מול "הפיד"

״פיד״ - מונח המתאר את רצף התכנים שמוצג לנו ומותאם עבורנו על ידי האלגוריתם  ברשת החברתית.

ברוכות וברוכים הבאים ליחידת לימוד שנועדה לשנות את האופן שבו אנחנו קוראים מידע, בעיקר בפיד האישי ברשתות החברתיות.

בעבר נהגנו לחשוב שפייק ניוז הוא בעיקר מידע שגוי שצריך לתקן. בעידן ה-AI אנחנו פוגשים מציאות מורכבת יותר: אפשר לייצר קול, תמונה וסרטון שנראים אמינים, לערוך תוכן אמיתי באופן שמשנה את משמעותו, ולהפיץ מסר באמצעות אלפי חשבונות עד שנדמה שמדובר בדעת קהל אותנטית.

היכולת החשובה הנדרשת כיום היא אמון מושכל. המטרה אינה לחשוד בכל דבר, משום שספקנות גורפת עלולה לשחוק את היכולת להישען על מידע אמין. המטרה היא לדעת מתי לעצור, כיצד לבדוק ועל אילו מקורות אפשר לסמוך.

פעילות אינטרקטיבית1.png

נסו להיזכר בהודעה, בתמונה או בסרטון שעוררו בכם כעס, פחד, התלהבות או רצון לשתף מיד. מה במסר הפעיל אתכם? האם עצרתם לבדוק מדוע?

1.png

דרגו : עד כמה אתם מרגישים שהפיד האישי מנסה להפעיל אתכם רגשית?

2.png

בחרו את הרגש שמוביל אתכן.ם לשיתוף מהיר יותר של מידע שהגיע לפיד האישי

3.png
61.png
1_11.png
31.png
01.png

בחרו פעולה אחת שאתן.ם עושים בד״כ בעקבות קריאת מידע חדש בפיד האישי

4.png
11.png
51.png
81.png
Asset 151.png

תגובה רגשית חזקה אינה מוכיחה שהמסר שקרי, אך היא מסמנת שכדאי לעצור לפני שמאמינים, מגיבים או משתפים.

דף תיעוד להורדה1.png

לא לשכוח למלא את דף התיעוד!

כתבו במשפט אחד: מהו הסימן האישי שלך שכדאי לעצור לפני שיתוף?

Asset 11.png

מידע מטעה אינו רק בעיה של משתמשים שלא בדקו מספיק. בתקופות בחירות, מלחמה או משבר, הוא יכול להשפיע על האופן שבו חברה מבינה את המציאות, מקבלת החלטות ומעריכה את מוסדותיה.

שלושה איומים מרכזיים:

שיח וגם ויכוח דמוקרטי זקוקים לבסיס מינימלי של עובדות. כאשר אי אפשר להבחין בין אמת לזיוף, הוויכוח הופך למלחמת גרסאות ולמאבק בין קבוצות.

קריסת המציאות המשותפת

1_1.png

במקום לשקול עובדות, חלופות ומצעים אידיאולוגיים, אנשים עלולים לקבל החלטות מתוך פחד, כעס או תחושת איום שתוכננו מראש

קבלת החלטות באמצעות מניפולציה

2_1.png

הצפה של טענות סותרות יכולה לגרום לתחושה שאין אמת ושאי אפשר לסמוך על ועדות בחירות, תקשורת, בתי משפט או מוסדות ציבור. מכאן הדרך לייאוש ולאדישות קצרה ומסוכנת!

שחיקת אמון והשתתפות
3_1.png

ארבעה מקרים מהתקשורת יבהירו לנו את האיום:

דוגמא1.png
Teacher

ברשת הופצה תגובה מקוממת שיוחסה למורה מראשון לציון. בדיקת פייק ריפורטר העלתה כי מדובר בפרופיל פיקטיבי השייך לרשת השפעה זרה בשם ״איסנאד״, שנועד לעורר זעם ולהעמיק שסעים בחברה הישראלית. להרחבה >>

״המורה קרן לוי״ -
מורה שאינה קיימת

Hands on Keyboard

תחקיר משנת 2023 תיאר התארגנות שהפעילה אווטארים וחשבונות מזויפים, הפיצה מסמכים והציגה תמיכה או התנגדות כאילו היו דעת קהל אותנטית במערכות בחירות שונות בעולם. להרחבה: דיווח על ״צוות חורחה״ בחדשות 13 >>

״צוות חורחה״

United States Flag

לקראת הבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב בשנת 2024 שהתקיימו בניו-המפשייר, הופצה שיחה שהופקה על ידי כלי AI שחיקתה את קולו של נשיא ארצות וקראה לאזרחים שלא להגיע להצבעה. להרחבה: גובר החשש משימוש ב־AI להטיית קולות הבוחרים >>

הקול המזויף של ביידן

Israeli Flags Display

סביב בחירות 2022 פעלו מאות חשבונות שהתחזו לאזרחים ישראלים, פרסמו מסרים מתואמים וקראו להחרמת הבחירות. המחקר מציין כי הפעילות נשאה מאפיינים דומים למבצעי השפעה איראניים שנחשפו בישראל. להרחבה: התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל >>

פרופילים שהתחזו לישראלים בבחירות בישראל

שימו לב: הדוגמאות מראות לנו שהמטרה אינה חייבת להיות לשכנע להצביע למועמד מסוים. לעיתים המטרה היא ליצור בלבול, כאוס וחוסר אמון בכללי המשחק הדמוקרטים עצמם. תעמולה רגילה מנסה לעיתים לשכנע לטובת מועמד, אך לוחמה על התודעה והתערבות זרה עשויות לכוון לפגיעה באמון בהליך הדמוקרטי כולו. המטרה שלה היא להחליש השתתפות ולהעמיק קרעים בחברה, עד שההמונים יחליטו ש"רק מנהיג סמכותני עד דיקטטורי יוכל להציל את המצב״.

Asset 151.png

לסיכום החלק הראשון ראינו שמניפולציות במידע פוגעות בדמוקרטיה כאשר הן מפרקות את הבסיס העובדתי המשותף, מעצבות החלטות באמצעות פחד ושוחקות את האמון באפשרות הדמוקרטית להשתתף ולהשפיע.

דף תיעוד להורדה1.png

לא לשכוח למלא את דף התיעוד!

בחרו את אחד משלושת האיומים המרכזיים שהוזכרו. הרחיבו למידה לגביו, וכתבו כיצד ניתן לשלבו בשיח חינוכי ולהציג אותו לילדים ובני נוער.

Asset 31.png

המונח הפרעת מידע (Information Disorder) מסייע להבחין בין מצבים שונים של מידע שגוי או מזיק. ההבחנה חשובה משום שלא כל טעות נובעת מכוונת זדון, ולא כל מידע מזיק הוא שקר מוחלט.

Interactive Mobile Apps

מידע שגוי המופץ בתום לב, ללא כוונה להטעות

לדוגמא: אזרחית משתפת תאריך שגוי של מפגש בחירות, משום שזה התאריך שקיבלה בהודעה ישנה

545451.png
Using Smartphone Screen

מידע אמיתי שנעשה בו שימוש חלקי, מתוזמן או מחוץ להקשר, בזדון, על מנת להסב נזק

לדוגמא: תמונה אמיתית שצולמה בארץ אחרת, מופצת כאילו צולמה בישראל, במטרה לעורר סקנדל בנוגע למפלגה או מועמד  

6771.png
Newspaper Stack

מידע שקרי או מטעה שנוצר בזדון ומופץ במכוון כדי להונות או לגרום לנזקל
דוגמא: סרטון דיפ-פייק (
Deepfake) מציג מועמד מודה בלקיחת שוחד, אף שהאירוע לא התרחש

4545541.png

לאור היכרות עם שלושת המושגים נשאל את עצמנו שלוש שאלות לאבחון כל מידע ציבורי שנקבל:

האם המידע עצמו הוא עובדה נכונה או שגויה?

האם המידע מוצג בהקשר המלא?

האם המפיץ טעה בתום לב או פעל מתך כוונה להשפיע ולהזיק?

פעילות אינטרקטיבית1.png

לחצו על כפתור "מי אני?" כדי לגלות איזה היגד שייך לאיזה סוג מידע. נסו קודם לנחש את התשובה הנכונה

הסבר: נוצר זיוף מכוון ויש לאחד אינטרס להפיצו.

הסבר: השיתוף נעשה בתום לב ואף נוספת לו שאלה, האם מדובר במידע אמיתי.

הסבר: תמונה אמיתית אך מחוץ להקשר משרתת אינטרס לייאש ולהוריד השתתפות בהליך הבחירות.

אבא דעתן ופעיל בוועד ההורים משתף, שעתיים לפני סגירת הקלפיות,  תמונה ישנה המראה תור אימתני מול הקלפי.

הוא מאמין שהתמונה צולמה באותו היום ומשתף אותה בתוספת הכיתוב: ״אין מצב להספיק לבחור בזמן שנותר, עדיף לא ללכת כדי לא לבזבז את הזמן בתור״

חברה שולחת בקבוצות חברים קובץ אודיו מלאכותי, שבו נשמע המועמד הפופולרי קורא לאלימות בלתי סבירה כלפי מועמד אחר. היא כותבת שהיא בהלם ממה שגילתה עכשיו ושואלת: ״נראה לכם שזה אמיתי?״

פעיל מפלגה שולח סרטון אמיתי של מועמד ממפלגה אחרת, שנחתך בדיוק לפני שאותו פעיל  מסביר את ההקשר של הדברים שאמר

Asset 201.png
Asset 201.png
Asset 201.png
6771.png
545451.png
4545541.png
Asset 151.png

כדי להבין מידע מטעה עלינו לבדוק גם אם הוא נכון, גם כיצד הוא מוצג וגם אם הופץ בטעות או מתוך כוונה להשפיע ולהזיק. נזכור שעל מנת לגלות מידע אמת צריך ״לעבוד״ לשם כך (להרחבה ראו את הסרטון של פרופ׳ יובל נח הררי כאן בלינק).

לסיכום, סיווג המידע הוא השלב ההתחלתי וכעת הגענו לשלב הבא.

דף תיעוד להורדה1.png

לא לשכוח למלא את דף התיעוד!

בחר/י מקרה אחד שקרה לך במציאות או נחשפת אליו, וסווג/י אותו למיס, דיס או מאל-אינפורמציה. הסבר/י מדוע.

Asset 21.png

כדי להבין כיצד נוצרת השפעה ציבורית, ננתח כל מקרה באמצעות שלושה מוקדים לבדיקה.

לכל מוקד שאלה קבועה שתוכלו לשאול מול מסר מידע שמעלה ספק:

הסוכן (Agent)

Asset 211.png

מי יזם, יצר או הזמין את המסר? מהו האינטרס? האם המטרה היא שכנוע, דיכוי הצבעה, יצירת כאוס (בלאגן, בלבול וחוסר ודאות) או פגיעה באדם.

המסר (Message)

Asset 221.png

מהו התוכן ובאיזה אמצעי? האם הוא מזויף, ערוך, חלקי, מחוץ להקשר או מבוסס על עובדה שנופחה?

המפיץ או הפרשן

Asset 231.png

מי מפיץ את המסר, למי ובאיזה היקף? האם פתאום כולם מפיצים את אותו המסר וישנה תחושה שהוא מופיע בכל מקום בו-זמנית? האם מדובר בשיתוף טבעי של אזרחים או ברשת שיתופים שקשורה לבינה מלאכותית שמטרתה ליצור אשליה של המונים התומכים בדיוק באותו המסר?

קבוצה רדיקלית מארץ זרה מזמינה זיוף אודיו של נאום של מועמדת בבחירות. קובץ האודיו מופץ באותו זמן באלפי חשבונות חדשים, כדי לעורר כאוס, בלאגן, בלבול ואי ודאות בשיח.

דוגמא21.png

אלפי פרופילים מזויפים המהדהדים את ההקלטה (המסר) ויוצרים אשליה של שיח ציבורי רחב ואותנטי.

המפיץ >

Asset 231.png

קובץ אודיו מזויף שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.

המסר >

Asset 221.png

קבוצה רדיקלית מארץ זרה שהזמינה את הזיוף ופועלת מתוך אינטרס להחליש את החברה.

הסוכן >

Asset 211.png
דף תיעוד להורדה1.png

לא לשכוח למלא את דף התיעוד!

קראו את הפוסט הבא שפורסם בפייק ריפורט, ומלאו בדף התיעוד תשובות לניתוח המידע:

1. מי הסוכן?

2. מה המסר?

3. מהי דרך ההפצה?

תמונה1.png
Asset 151.png

בדיקת המידע שאנחנו נחשפים עליו על ידי חיפוש שלושת המוקדים: הסוכן, המסר ואופן ההפצה, מאפשרת להבין מי מנסה להשפיע עלינו, באיזו טכניקה, כיצד המסר מקבל כוח ותהודה ומדוע חשוב לזהות את מוקדי ההשפעה הציבורית.

לסיכום, ראינו בחלק זה את החשיבות בזיהוי שלושת מוקדי ההשפעה הציבורית- הסוכן, המסר והמפיץ/הפרשן על מנת להתמודד עם סכנה לעקרונות הדמוקרטיה. באמצעות טכניקות זיהוי אלו ניתן למתן הקצנה לא רצויה, שמערערת את אמון הציבור ובכך את ההשתתפות והמעורבות האזרחית הרצויה בבחירות.  

Asset 41.png

כדי להבין מדוע איכות המידע היא תנאי לחיים דמוקרטיים, נכיר תיאוריה חברתית-תקשורתית. התיאורטיקן יורגן הברמאס טבע את המונח ״המרחב הציבורי״ (The Public Sphere) ותיאר אותו כזירה שבה אזרחים שווים מתכנסים כדי לדון בעניינים משותפים, לבחון טיעונים ולגבש דעת קהל.

לאחר הצפייה בסרטון, ניתן להבין שתנאי הכרחי לתפקודו התקין של המרחב הציבורי הוא ניתוקו מאינטרסים חיצוניים: עליו להיות חופשי מכפייה שלטונית ומאינטרסים מסחריים-כלכליים, ולהישען אך ורק על ״כוחו של הטיעון הטוב ביותר״.

בהקשר של מערכת בחירות, המרחב הציבורי הוא התשתית שעליה נשענת הדמוקרטיה. הסיבה לכך היא שכאשר אזרח או אזרחית ניגשים לקלפי, ההחלטה למי להצביע צריכה לנבוע מתוך דיון המבוסס על נתוני אמת, שבו לכל האזרחים יש קול שווה. אם הדיון מוטה מראש על ידי בעלי אינטרסים שקונים השפעה, המרחב הציבורי מאבד את תפקידו, ואמון הציבור בטוהר ההליך הדמוקרטי בבחירות נפגע  (בדומה לדוגמה שראינו בסרטון; למשל, אם מתבצעת רכישת עיתון על ידי בעלי הון כדי לקדם מועמד מסוים ללא שקיפות).

 

כדי להבין זאת לעומק - דמיינו כיכר מרכזית שנמצאת באמצע העיר. בכיכר האידיאלית כולם יכולים להשתתף, להביע עמדה ולשוחח באופן רציונלי-שכלי. כלומר- השיח מתקיים לא על בסיס שקרים, פייקים וקונספירציות, אלא על בסיס עובדות מוצקות. המשתתפים יודעים באופן שקוף מי מדבר (כי מדובר על מרחב פיזי ולכן לא ניתן להיות אנונימי), ורעיונות נבחנים לפי נימוקים וראיות, ולא לפי כוח או מימון לא ידועים ולא שקופים, פחד או חשיפה ממומנת.

ישנם ארבעה עקרונות שנדרשים להתקיים כדי ליצור מרחב ציבורי דמוקרטי:

low-angle-women-hand-shake.jpg

לכלל האזרחים יש אפשרות ממשית לצרוך מידע ולהשתתף בשיח, ללא תלות במעמד, מקום מגורים או משאבים.

נגישות ושוויון

2149061056.jpg

אפשר להביע עמדה, להקים קבוצה, לפרסם גילוי דעת ולהשתתף במחאה או בתמיכה ללא השתקה.

חופש ביטוי והתאגדות

Lined Up Books

הדיון נשען על טיעונים עובדתיים, ראיות והקשבה. כוחו של הטיעון חשוב יותר מכוחו הכלכלי או הפוליטי של הדובר.

רציונליות

Magnifying Glass on Text

זהות הדוברים, מקורות המידע, האינטרסים והמימון גלויים, כך שאפשר להעריך מי מנסה להשפיע ומדוע.

שקיפות

כיום, בעידן הדיגיטלי, הרשתות החברתיות הרחיבו מאוד את הנגישות ואת היכולת להשתתף. הן משמשות גם להתארגנות אזרחית, לחשיפת עוולות וליצירת קהילות. במקביל, אנונימיות, מודלים מסחריים, אלגוריתמים ורשתות בוטים עלולים לפגוע בשקיפות וברציונליות של השיח.

 

*רוצה לקרוא עוד?

Habermas, J. (2023). A new structural transformation of the public sphere and deliberative politics. John Wiley & Sons

פעילות אינטרקטיבית1.png

המרחב הציבורי במבחן

בחרו אילו מבין ארבעת העקרונות למרחב ציבורי דמוקרטי נפגעים או מתקיימים בכל מקרה

מה קורה?

חשבונות מתחזים לבני אדם ומייצרים תמיכה שקרית למועמד

המקרה:

פרופילים סינתטיים מבוססי AI

1_1.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 251.png

רציונליות

Asset 251.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 241.png

נגישות ושוויון

Asset 241.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 241.png

רציונליות

Asset 241.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 251.png

נגישות ושוויון

Asset 251.png

מה קורה?

אזרחים דורשים מפלטפורמה מקוונת לחשוף מי מממן מודעות פוליטיות אנונימיות לבחירות.

המקרה:

עצומה נגד תעמולה אנונימית

2_1.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 251.png

רציונליות

Asset 241.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 241.png

נגישות ושוויון

Asset 241.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 241.png

רציונליות

Asset 241.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 251.png

נגישות ושוויון

Asset 241.png

מה קורה?

המדינה מבקשת לעצור רשתות מזויפות, אך מומחים מזהירים שהאכיפה עלולה לצנזר אזרחים אמיתיים

המקרה:

חוק נגד בוטים

3_1.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 241.png

רציונליות

Asset 241.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 241.png

נגישות ושוויון

Asset 251.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 241.png

רציונליות

Asset 251.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 241.png

נגישות ושוויון

Asset 241.png

מה קורה?

חשבון אנונימי לא מבוקר ולא ידוע מנהל ערוץ טלגרם ״ללא צנזורה״, שהתחיל בימי משבר השבעה באוקטובר. לערוץ 24,000 מנויים. במרוצת הזמן הערוץ מפיץ עלילות שקריות ותיאוריות קונספירציה שונות

המקרה:

ערוץ חדשות ברשת ״טלגרם״ שנקרא: ״ללא צנזורה״

4_1.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 251.png

רציונליות

Asset 251.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 241.png

נגישות ושוויון

Asset 241.png

עיקרון של המרחב הציבורי שנפגע:

שקיפות

Asset 241.png

רציונליות

Asset 241.png

חופש ביטוי והתאגדות

Asset 251.png

נגישות ושוויון

Asset 251.png

ישנם אירועים ומקרים בהם מתקיים עיקרון אחד ונפגע עיקרון אחר.  עלינו להבין שלמרות שיש עקרונות שמתקיימים ובאים לידי ביטוי, חובה עלינו לבדוק מהם העקרונות שנפגעים ועלולים להשפיע על שיח מבוסס שקרים ופייקים.

דף תיעוד להורדה1.png

היכנסו ללינק הבא וכתבו בקצרה:

כיצד הייתם מציגים לילדים ונוער את המידע המוצג בכתבה על מנגנון הסיכולים הממוקדים בטלגרם לילדים ונוער, וכיצד הייתם מקשרים מידע זה לתיאוריית המרחב הציבורי אותה למדנו?

Asset 151.png

מרחב ציבורי דמוקרטי זקוק להשתתפות שוויונית, לחופש ביטוי, לדיון מבוסס נימוקים ולשקיפות לגבי מקורות המידע והגורמים המבקשים להשפיע.

מן המרחב הציבורי אל הפיד האישי

חוקרת התקשורת זיזי פאפאצ׳ריסי מתארת את הרשת כ״מרחב פרטי״ (A Private Sphere).  

היא מתארת  את אופי המרחב הפרטי ביחס למרחב הציבורי המוכר, וטוענת שכיום, בעידן הרשתות החברתיות- התיאוריה של הברמס לגבי מרחב ציבורי לא באמת מתקיימת.

היא מראה כיצד במרחב של הרשתות החברתיות אנשים אמנם מגיבים ומשתתפים, אך באופן שמחובר לזהות האישית ולהשתייכות הקבוצתית של כל אחד ואחת. בנוסף, היא מראה שהמודלים של הפלטפורמות הדיגיטליות, שכוללות השפעה אלגוריתמית, גורמים לאנשים להדהד שיח של שנאה, ומדגישים את המאפיינים הפרטיים ולא את המרחב הציבורי הציבורי כפי שהברמס מגדיר אותו.

תיאוריות המרחב הפרטי (בניגוד למרחב הציבורי של הברמס) מתייחסת לשלושה עקרונות:

Hands In Unity

אנשים משתפים, מגיבים וכותבים כדי לבטא מי הם, וגם כדי לחזק את הכוח והאגו שלהם כמביעי הדעה, ולא תמיד כדי להקשיב ולהתייחס לעמדות אחרות. למשל, כאשר אזרח כותב: ״אני חושב כך וכך על מועמד או על מפלגה וכל מי שחושב אחרת פשוט מנותק מהמציאות״ או ״די כבר עם השקרים שלהם, ברור מי צודק פה״.

שיח רגשי וחיזוק זהות

Group Sitting Session

לא קיים יותר ״ציבור״ אחד גדול, אלא הריבוי של זהויות וערוצים מוביל לפיצול הציבור לקהילות ועוקבים הנסגרים בתוך תיבות תהודה (Eco Chambers). בתיבות התהודה אנו שומעים רק את מי שדומה ומהדהד את המסרים המותאמים לקבוצה. 
למשל, ניתן לראות תגובות כגון: ״רק בערוץ הזה אומרים את האמת״, ״אל תקשיבו לתקשורת הכל מוטה, בעוד אצלנו 'חדשות ללא צנזורה'- כנסו לטלגרם".

פיצול ושבטיות

Woman Buying Vegetables

מכיוון שהרשתות החברתיות הן מרחב מסחרי בבעלות תאגידים, ההתייחסות למשתתפים מראש היא כאל צרכנים. לכן, השיח הפוליטי מתווך דרך מודלים עסקיים המעודדים הקצנה כדי לייצר רווח, בעוד האזרחיות.ים עלולים לחשוב שמדובר ברעיונות רציונליים. הפלטפורמה מתגמלת תוכן שמושך תשומת לב וקליקים. למשל יהיה כתוב ״זה הסוד שהם מנסים להסתיר מכם״ או ״לא יספרו לכם את זה בתקשורת אבל..." בתוספת משפט קיצוני שקרי כלשהו.

האזרח כצרכן

*רוצה לקרוא עוד?

Papacharissi, Z. (2010). A private sphere: Democracy in a digital age. Polity Press.‏

דף תיעוד להורדה1.png

עברו על הפיד האישי שלכם באחת מהרשתות החברתיות בה אתם חברים, ותארו תופעה אחת מבין התופעות שלמדנו, שאתם מזהים ביטוי שלה בפיד האישי שלכם.  

כיתבו- איזה שינוי קטן ביכולתכם לעשות כדי לצמצם את השפעתה השלילית?

Asset 151.png

הרשת מאפשרת השתתפות רחבה, אך גם מעצבת שיח רגשי, מפוצל ומסחרי, שבו קל יותר להפיץ מסרים המחזקים זהות ומקצינים מחלוקת רציונלית-שכלית.

לסיכום החלק הרביעי, ראינו שהמרחב הדיגיטלי רחוק מלהגשים את החזון של הברמאס למרחב הציבורי. הרשתות החברתיות אכן יצרו מרחב חדש עם מאפיינים משלו, אך בזמן מערכת בחירות, המשמעות של ״המרחב הפרטי״ היא שהבוחרות והבוחרים לרוב לא מגיעים לרשת כדי לנהל דיון פתוח על אידיאולוגיות ועל מצעי המפלגות השונות. הם מגיעים כדי לצרוך תוכן שמחזק את ה״שבט״ הפוליטי שלהם, ולתקוף את ״השבט״ היריב.

בסביבה כזו של היעדר הקשבה ופיצול עמוק, קל מאד לגורמים אינטרסנטיים או רשתות זרות (כפי שראינו במקרה של ״המורה קרן לוי״) לחדור פנימה, ללבות שנאה, ולהפיץ פייק-ניוז שנופל על אוזניים קשובות של קהל שמחפש אישור לדעותיו המוקדמות.

Asset 261.png

אז מה עושים?  

כלים וכישורים הנדרשים לאזרח.ית הדיגיטלי.ת בעולם ה- AI

כפי שראינו, המרחב הציבורי בכיכר העיר או בבתי הקפה שאפיין את המאה הקודמת, התחלף לרשתות חברתיות. שינוי זה מביא לכך שהשיח המבוסס עובדות הפך לשיח אינטרסנטי מבוסס פייק, והאחריות- בידיים שלנו.

כלל שאנחנו, כאנשי ונשות חינוך נרכוש את המיומנויות הנדרשות להתנהלות מיטבית בעולם זה, כך נוכל ללמד ולהנחות ילדים ובני נוער בצורה טובה יותר:

Asset 341.png
  • תעמולה אלגוריתמית נועדה לעורר זעם, פחד או לעג קיצוני, במיוחד סביב מועמדים או תוצאות צפויות. לדוגמה פוסט על מועמד שכותב: ״אם הוא ייבחר - המדינה תקרוס״ או סרטון שמציג מועמד כאיום מיידי. אם תוכן על הבחירות מעורר תגובה רגשית עזה - מדובר בתמרור אזהרה. סימן שייתכן ומפעילים מניפולציה רגשית וכדאי לחשוד.

    שאלו: מי הסוכן, מה המסר, כיצד מופץ, מי מרוויח מהכעס או הפחד?

Asset 351.png
  • א. ״קטיף דובדבנים״ (Cherry-picking): הצגת נתון סטטיסטי אמיתי אחד, תוך השמטה מכוונת של שאר הנתונים המראים את התמונה המלאה. לדוגמה, פרסום נתון של עליה באבטלה בחודש אחד בלבד, תוך הסתרת מגמת ירידה לאורך השנה כולה, כדי להציג כישלון מוחלט של מדיניות כלכלית. 

    ​ב. קיטוע ועריכה מגמתית (Cheapfake): חיתוך סרטון וידאו באופן שמעוות את הדברים. למשל, חותכים בעריכה סרטון בדיוק שנייה לפני שהפוליטיקאי מסביר את ההקשר של דבריו ומקבלים תמונה מוטה ומעוותת של הדברים שיוצרת תסכול ורגשות עזים אצל הצופים.

    ג. תמונה שהוצאה מההקשר: שימוש בתוכן אמיתי אך לא רלוונטי להקשר הנוכחי. לדוגמה תמונה אמיתית לחלוטין אך מדובר על מדינה אחרת ובזמן אחר. 
    לימדו כיצד מבצעים חיפוש תמונה בעזרת מנוע חיפוש בגוגל: היכנסו ל-Google Images במנוע החיפוש. ליחצו על סמל המצלמה- ״חיפוש לפי תמונה״ והעלו את התמונה (או העלו קישור URL). מנוע החיפוש יציג תמונות דומות עם קישור לאתרים שבהם הופיעה התמונה, וכך תוכלו לראות מתי התמונה הופיעה, באיזה הקשר, האם האתר בה הופיעה אמין והאם יש הסבר שמפריך את השימוש הנוכחי בתמונה. 

דף תיעוד להורדה1.png

היכנסו לאתר איגוד האינטרנט הישראלי, והעמיקו בדרכים נוספות לזיהוי פייק ותוכן שנוצר על ידי AI.

בדף התיעוד כיתבו מהם חמשת הכללים שאתן.ם לוקחים על עצמיכם ללמד ילדים ונוער לצורך זיהוי מניפולציות ופייק בזמן בחירות.

בחן/י את עצמך!

פעילות אינטרקטיבית1.png
1_1.png

ברשתות החברתיות מופץ פוסט ובו נכתב ״שערורייה! המועמדת לראשות העיר מתכננת לסגור את כל תנועות הנוער בעיר מיד לאחר שתיבחר!״. הפוסט כתוב בשפה בוטה, כולל המון סימני קריאה, וגורם לכם לכעס רב ורצון לשתף אותו מיד כדי להזהיר הורים אחרים. מהו הצעד הראשון שעליכם לעשות לפי ״מבחן המניפולציה הרגשית״?

Asset 241.png

א) לחפש פגמים בתמונת הפרופיל של מי שהעלה את הפוסט כדי לבדוק אם זה Deepfake.

Asset 251.png

ב) להשהות את התגובה ולשאול את עצמכם: ״האם התוכן הזה נועד לעורר בי זעם מיידי, ומי מרוויח פוליטית מהכעס שלי כרגע?״.

Asset 241.png

ג) לפתוח לשונית חדשה ולחפש את שם המשתמש בגוגל.

Asset 241.png

ד) לבדוק את תאריך הפרסום של הפוסט.

תשובה ב' היא התשובה הנכונה! מפיצי דיס-אינפורמציה יודעים שרגשות קיצוניים (כמו זעם או פחד) עוקפים את החשיבה הרציונלית שלנו וגורמים לנו לשתף מידע בלי לבדוק. הצעד הראשון הוא תמיד זיהוי המניפולציה הרגשית ועצירת הדחף להגיב.

הסבר >>

2_1.png

נתקלתם בחשבון ברשת החברתית טלגרם, בשם ״האמת על הבחירות 2026״, שמעלה עשרות סרטונים ביום עם מידע מעניין. בין השאר מוצגים סרטונים הקוראים לאזרחים לא להצביע לאף מועמד כי ״כולם מושחתים והבחירות מכורות מראש״. כיצד תבדקו אם מדובר בהתערבות זרה או בפרופיל מזויף?

Asset 241.png

א) תשתפו את הפרופיל שלו באחת מהרשתות החברתיות ותשאלו חברים ואת כל העוקבים שלכם, האם לדעתם הפרופיל מזויף?

Asset 241.png

ב) תכתבו לו תגובה ותשאלו מי עומד מאחורי החשבון.

Asset 251.png

ג) תצאו מהאפליקציה שבה החשבון נמצא, תפתחו דפדפן ותחפשו את שם החשבון במנוע חיפוש או באתרי חדשות אמינים כדי לראות אם יש עליו מידע חיצוני או אזהרות של בודקי עובדות.

Asset 241.png

ד) תפעילו תוכנה לזיהוי בינה מלאכותית על הסרטונים שלו.

תשובה ג' היא התשובה הנכונה! יציאה החוצה מהפלטפורמה שבה נמצאים וחיפוש מידע במנועי חיפוש שונים ובאתרים אמינים יכול לסייע להבין מי הוא מפיץ המסרים. חייבים לזכור שפרופילים של התערבות זרה (כמו רשתות בוטים) לרוב נראים אמינים בתוך הרשת החברתית, אך חיפוש חיצוני מהיר יגלה שאין להם שום נוכחות במציאות, או שגופי תקשורת כבר חשפו אותם כרשת מזויפת או כדמויות אמיתיות אך כאלו המופעלות על ידי בעלי אינטרסים לשבש מהלכי בחירות הוגנים.

הסבר >>

3_1.png

שבוע לפני הבחירות מופץ סרטון קצר (Reel) שבו נראה מועמד מכהן אומר למצלמה: "לא אכפת לי מהפריפריה, מבחינתי שיסתדרו לבד". מדובר בסרטון אמיתי ולא מזויף. עם זאת, במסיבת העיתונאים המקורית, המשפט המלא היה: ״היריב שלי טוען שלא אכפת לי מהפריפריה, שמבחינתי שיסתדרו לבד, אבל זה שקר מוחלט!״. איזו טכניקה מודגמת כאן וכיצד נזהה אותה?

Asset 241.png

א) זוהי מיס-אינפורמציה (טעות בתום לב), ונזהה אותה רק על ידי פנייה למועמד עצמו.

Asset 251.png

ב) זוהי טכניקה של קטיף דובדבנים (Cherry-picking) וקיטוע מגמתי מתוך מאל-אינפורמציה. נזהה זאת על ידי זיהוי ההקצנה במסר, ואז נחפש את הסרטון המלא כדי להבין את ההקשר.

Asset 241.png

ג) האמת היא שאין טעם לבדוק עובדות כי האמת כבר לא משנה לאף אחד.

Asset 241.png

ד) מדובר ב-Deepfake מתקדם, ויש לחפש עיוותים בתנועות השפתיים של המועמד.

תשובה ג' היא התשובה הנכונה! לקחת וידאו אמיתי ולחתוך אותו בדיוק בשנייה שנוחה למפיץ כדי לשנות לחלוטין את המשמעות - זו מאל-אינפורמציה. הדרך להתמודד היא לחשוד מראש במסרים מוקצנים מדי או קצרים באופן מחשיד, ולחפש תמיד את ההקשר (לדוגמה- הווידאו המלא).

הסבר >>

4_1.png

ערב הבחירות, מופצת בוואטסאפ "הקלטה קולית סודית שדלפה״, שבה נשמע יושב ראש ועדת הבחירות מודה שהוא מתכנן לזייף קלפיות. ההקלטה נשמעת חלקה ואמינה לחלוטין, אך אף ערוץ חדשות מרכזי לא מדווח על כך. מה תהיה הגישה הנכונה  לפעול?

Asset 241.png

א) להניח שאם ההקלטה נשמעת אמינה ואין בה ״קולות רובוטיים״, היא כנראה אמיתית, גם אם התקשורת מתעלמת ממנה.

Asset 241.png

ב) לשתף אותה רק עם חברים קרובים בתוספת המשפט ״לא בטוח אם זה אמיתי, אבל שווה שמיעה״.

Asset 241.png

ג) להאזין לה שוב ושוב עד שתצליחו לזהות בעצמכם פגמים של קול מתכתי.

Asset 251.png

ד) להניח מראש שייתכן שמדובר בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית (Deepfake אודיו), ולהימנע מאמון או שיתוף עד שהמידע יאומת על ידי כלי תקשורת מקצועיים ואמינים.

תשובה ד' היא התשובה הנכונה! מכיוון שהיום ה-AI מייצר קולות ותמונות ללא שום פגם נראה או נשמע לעין ולאוזן, אי אפשר יותר לסמוך על החושים שלנו בלבד. תוכן סנסציוני, במיוחד כזה שאין לו שום אימות חיצוני מגורם עיתונאי אחראי, נחשד מראש כמזויף.

הסבר >>

bottom of page