להקדים חיסון ל״פייק״ ויראלי דיגיטלי
-
עברו על חלקי המערך לפי הסדר.
-
בצעו את הפעילויות האינטראקטיביות- הן נועדו לתרגול הידע ומאפשרות לכם.ן לבדוק את עצמכן.ם תוך כדי הלמידה. אפשר לחזור על כל פעילות לאחר קבלת המשוב.
-
בכל חלק תמצאו: הסבר קצר, דוגמה, פעילות אינטראקטיבית, משוב ומשפט מסכם.
-
ליחידה מצורף דף תיעוד שנועד לסייע ללמידה וליישום עצמי, וניתן לשלוח אותו למנחה עבור תיעוד ביצוע של יחידה א-סינכרונית כחלק מקורס או השתלמות.
-
בסיום היחידה השלימו תרגיל "בחן את עצמך״ מסכם.
-
1. להכיר את תיאוריית החיסון (Inoculation Theory) ואת רעיון ההפרכה המקדימה (Prebunking).
2. להבחין בין הפרכה מקדימה לבין הפרכה בדיעבד (Debunking).
3. לזהות טכניקות חוזרות למידע פסול: שפה רגשית, קיטוב קיצוני, התחזות, מומחים מזויפים, תאוריות קונספירציה, קטיף דובדבנים, דיכוטומיה כוזבת והצפת מידע סותר.
4. לתרגל קריאה אופקית: יציאה מן המקור הראשוני, בדיקת זהות המקור, הצלבת מידע ואיתור המקור הראשוני.
5. לתרגל בדיקת הקשר של טענה, סרטון, ציטוט או נתון, גם כאשר התוכן עצמו אמיתי.
6. לתכנן פעילות קצרה של חיסון מוקדם או קריאה אופקית המתאימה לילדים ובני נוער.
תוכן עניינים
פתיחה: למה להקדים תרופה ל״פייק״ ומה הכוונה ב'וויראליות'?
רובנו פוגשים מידע מטעה לאחר שכבר הגיע ל״פיד״, לקבוצת הווטסאפ או לכיתה. בשלב הזה התוכן כבר עורר רגש, התפשט וקיבל חיזוק מהסביבה המוכרת. תיקון בדיעבד חשוב, אך לעיתים קשה למחוק את הרושם הראשוני.
כדי ללמוד את היחידה עלינו להכיר מספר מושגים:
מושג ראשון: ויראליות
מושג שני: אסטרוטורפינג (Astroturfing)
אסטרוטורפינג הוא פרקטיקה מטעה, המדמה תנועה ציבורית אותנטית ועממית, בעוד שבפועל היא ממומנת, מנוהלת ומכוונת על ידי גורמים אינטרסנטיים כמו תאגידים, ארגונים או ממשלות. המטרה היא ליצור מצג שווא של תמיכה או התנגדות ציבורית רחבה לנושא מסוים.
בשנות ה-80, סנאטור אמריקאי בשם לויד בנטסן קיבל ערמות של מכתבים ״אזרחיים״ שהיו למעשה קמפיין ממומן של חברות ביטוח. הוא טבע את המונח כשאמר: ״אדם מהיישוב יכול להבדיל בין קמפיין שמגיע מ״העם״- מהאזרחים, לבין קמפיין שמיוצר בתוך קופסת פלסטיק של דשא סינטתי. בנטסן השתמש במושג באנגלית - Grassroots, שפירושו מלמטה, מהשורש, וכנגד הציג חברה בשם AstroTurf, שהייתה ידועה בדשא הסינתטי ששיווקה. שמה של החברה הפך למושג הרשמי שמסביר את הרעיון שמידע יכול להראות כמו 'צמיחה מלמטה, מהשטח- מהשורשים', אבל בפועל מדובר בשטיח פלסטיק ירוק ויקר שמישהו שילם עליו.
לימוד מקדים כיצד להתמצא במדיה החברתית הינו קריטי בעידן שלנו.
ביחידת לימוד זו נלמד מהו ״חיסון מקדים״, שמטרתו כביכול ״להזריק נוגדנים״ באופן מבוקר כדי ללמוד כיצד להתמודד עם ״הווירוס״- שהוא מידע מטעה. כמו כן, נלמד מהי הפרכה מקדימה, המציעה להכיר מראש את הטכניקות שבאמצעותן מנסים להשפיע עלינו, לעומת הפרכה בדיעבד שמגלה את המידע השגוי והמטעה רק לאחר שכבר הופץ.
כשאנחנו נכיר, נתנסה ונתרגל וכמובן נלמד ונדריך ילדים ונוער אודות ״טריק ההטעיה״, קל יותר יהיה לזהות אותו גם כאשר הוא מופיע בנושא חדש, עם דמויות אחרות ובפלטפורמה אחרת.
הכרת הטריק
לפניכם כותרות פיקטיביות, המדגימות שימוש בטכניקות שונות בהפצת מידע מטעה.
לחצו על הכותרת כדי לגלות איזו טכניקה מתאימה לה. נסו קודם לנחש את התשובה הנכונה
״כולם מסתירים מכם את האמת!!!! רק כאן תגלו מה באמת קרה בקלפי״
״מומחה בכיר קובע חד משמעית: אין שום דרך שהנתונים הרשמיים נכונים״ (בכתבה עצמה אין פרטים על המומחה)
״או שתתמכו במהלך הזה, או שאתם נגד המדינה״
״תראו מה אמרה המועמדת״ (סרטון 7 שניות ללא קישור לדבריה המלאים)
ערעור גורף על מקורות מידע
מומחה מזויף, די כוטומיה מוקצנת ושקרית
קיטוע מן ההקשר
בכל הדוגמאות מופיעות טכניקות שונות. מטרתן אינה להכריע מיד שהטענה שקרית, אלא לזהות את הטכניקה ולפתוח תהליך בדיקה.
היכרות מוקדמת עם טכניקות מניפולציה אינה אומרת שכל מסר שמשתמש בהן הוא שקרי, אך היא מספקת תמרור אזהרה ושאלה טובה להתחלת הבדיקה.
לא לשכוח למלא את דף התיעוד!
גילשו ברשתות החברתיות וחפשו כותרות שמדגימות את הטכניקות שהופיעו בתרגיל הכותרות. העתיקו את הכותרות שמצאת לדף וכתבו מהי הטכניקה שמעוררת חשד.
*ליחצו להרחבה בנושא התחסנות כנגד מניפולציות מידע- מפת הידע לחינוך אזרחי לדמוקרטיה
תיאוריית החיסון הפסיכולוגי (Inculation Theory) פותחה כדי להסביר כיצד אפשר לחזק עמידות בפני ניסיונות שכנוע- בדומה לחיסון רפואי. הלומדים נחשפים מראש ובאופן מבוקר ל״מנה מוחלשת״ של טיעון מטעה או טכניקת מניפולציה, ומקבלים הסבר כיצד היא פועלת. בדרך זאת מתרגלים תגובה ביקורתית, שמסייעת להתמודדות עם ״וירוס הפייק״ שאינו מוחלש ועומד ״לתקוף״.
בהקשר של מידע פסול ומוטעה התהליך מכונה לעיתים הפרכה מקדימה- במקום להסתפק בהפרכת טענה מסוימת לאחר שזאת כבר הופצה, מייצרים את היכולת להפריך טענה- מראש.
השיטה מדגישה את היכולת ללמוד לזהות את המבנה החוזר של המניפולציה, המאפשרת לפתח ״נוגדנים קוגניטיביים״ המועילים מול מסרים חדשים, בדומה לחיסונים הניתנים נגד מחלות שונות.
ישנם שני רכיבים מרכזיים בתהליך החיסון:
אזהרה מוקדמת
מסרים מסוימים ינסו לעקוף את שיקול הדעת שלנו באמצעות טכניקה מוכרת.
הפרכה קצרה ותרגול
מציגים דוגמה מוחלשת, מסבירים את הטכניקה ומאפשרים ללומדים לזהות אותה בעצמם.
הבחנה בין הפרכה מקדימה לעומת הפרכה בדיעבד:
הפרכה מקדימה - Prebunking
לפני המפגש עם מידע שבו מסר מטעה
מתי נכון לפעול?
להזהיר מפני טכניקה, להציג דוגמה מוחלשת ולתרגל זיהוי
מה ניתן לעשות?
הפרכה בדיעבד - Debunking
לאחר שטענה שקרית כבר הופצה
מתי נכון לפעול?
להציג את העובדה הנכונה, להסביר מה היה מטעה ולהביא ראיות ומקורות להסבר
מה ניתן לעשות?
לפני ואחרי
קיראו את הכתבה, המתארת מבצע השפעה זרה שהתקיים ברומניה בזמן מערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2024.
מבצע זה כמעט והביא להכתרת נשיא פרו-רוסי, שנסמך על קמפיינים סמויים ומתואמים ברשתות, תוך שילוב זדוני של בוטים, משפיענים ופעילים תמימים.
בזמן הקריאה חישבו כיצד לשוחח על כך עם ילדים ונוער, מכיוון שהכתבה לא מתארת רק מקרה ברומניה, אלא גם רשת דומה שנחשפה בישראל, ולקראת הבחירות קיים יסוד סביר להאמין שיופעלו רשתות נוספות כאלו.
לאחר קריאת הכתבה, סמנו את התשובה הנכונה בכל מסר.
לימוד מקרים (כמו ברומניה) בהם זוהו מאפיינים של פרופילים מזויפים
אחרי - הפרכה בדיעבד Debunking
לפני - הפרכה מקדימה Prebunking
הסברים וטיעונים בנוגע למהירות הבזק שבה סרטוני טיק- טוק על מועמד צברו לפתע מיליון צפיות, בזמן קצר של חודשיים בלבד (25 אלף חשבונות שפעלו באופן מסונכרן לייצר חשיפה)
אחרי - הפרכה בדיעבד Debunking
לפני - הפרכה מקדימה Prebunking
להיחשף לשפת ״אנחנו״ ו״הם״, ולשפה מקטבת, קיצונית ודיכוטומית במציאות שאינה מורכבת. שפה המקשרת כל נושא בבחירות לדת ולאום כדרך ״הנכונה״, כי אם לא, ויבחרו במועמד הלא נכון - המדינה תקרוס יום אחרי הבחירות. (במקרה של רומניה לא הוזכר המועמד כדי לעקוף את מדיניות הטיק טוק ותעמולת הבחירות, אך היה ניתן להבין מרוח הדברים)
אחרי - הפרכה בדיעבד Debunking
לפני - הפרכה מקדימה Prebunking
חשיפת קבוצות שכביכול נראות תמימות כמו ״אמהות מבשלות ביחד״ ( עם 13,000 חברים) או עמודי ״ה׳ הוא המלך״ ו״תהילים הפרק היומי״, וקישור קבוצות אלו למסרים שחורגים מהנושא שאליו התאספו החברים: ״לא רק מבשלים ביחד״ אלא תמונות של בינה מלאכותית מראים גם מסרים הקשורים לבחירות.
אחרי - הפרכה בדיעבד Debunking
לפני - הפרכה מקדימה Prebunking
למידה וחשיפה חוזרת לטכניקות של מניפולציית מידע הן פעולות רצויות של חיסון מוקדם: היכרות מראש עם דרכי הפעולה של פייק ניוז מסייעת לזהות אותן בעתיד, עוד לפני החשיפה למקרה ממשי. זהו עקרון ה- Prebunking - הפרכה מקדימה. לעומת זאת, כאשר מידע שגוי, פוסט מטעה או סרטון מניפולטיבי כבר הופצו בפיד או בקבוצות, נדרשת הפרכה בדיעבד - Debunking: תיקון מפורש של הטעות, הצגת העובדות והסבר כיצד נוצרה המניפולציה.
לא לשכוח למלא את דף התיעוד!
חישבו וכיתבו 4 דרכים ללמד ילדים ובני נוער זיהוי מאפיינים הקשורים לטכניקות של מניפולציות מידע והפרכה מקדימה.
ניתן להיעזר בחומרים של איגוד האינטרנט הישראלי העוסקים בדיס-אינפורמציה בעידן הבינה המלאכותית ובאוסף דרכים לזיהוי פייק ותוכן שנוצר על ידי AI.
חיסון מוקדם אינו מלמד אילו דעות לאמץ, אלא הוא מלמד כיצד לזהות ניסיונות לעקוף את שיקול הדעת הרציונלי של הציבור באמצעות מניפולציות שניתן ״לה תחסן״ מפניהן.
חיסון יעיל מתמקד בטכניקות שחוזרות בנושאים שונים. הכרת הטכניקה מאפשרת לזהות אותה גם כאשר התוכן, הדמות או העמדה הפוליטית משתנים.
להלן 9 טכניקות להפצת מידע פסול, הסבר כיצד כל אחת פועלת, ודוגמה:
מניפולציה רגשית לתוכן שכביכול נראה נורמטיבי, אולי אפילו פרופיל שנראה אמיתי ומשדר תוכן נורמטיבי, במטרה ליצור מניפולציה רגשית
שימוש בפחד איום ונורא, זעם עצבני, גועל נוראי, או עלבון כדי לעודד תגובה מהירה ופעולה מיידית
״שתפו מיד לפני שימחקו!! אם לא נפעל עכשיו הכל אבוד״
לדוגמה נוספת צפו בסרטון: כביכול פרופיל תמים שמייצר פוסטים מאד רגשיים שדווקא ״תומכים״ בהתחלה, אפילו חברי כנסת מודים לבעלת הפרופיל, רק שהפרופיל מזוייף!! אין באמת ״רחל״ .
מניפולציה רגשית לתוכן שרואים שהוא סינטטי, משתמשים באופן מכוון בסרטונים ובתמונות AI. בעיקר שימוש בסלופגנה = סלופ slop= זבל ו״גנדה״ הכוונה לפרופגנדה, כלומר תעמולה.
הצפה מכוונת של סרטוני בינה מלאכותית (שאינם מתחזים לאמיתיים). אלו הופכים לוויראליים, רעילים וגרוטסקיים ומציגים אמירה באופן מאוד קיצוני. סרטונים אלו מתייחסים כביכול לגרעין קטן של אמירה/דעה שאותה הם מקצינים, וכך עובדים על הרגשות של הצופים. למרות שהסרטונים נעשו באמצעות AI ואינם אמיתיים, הם צורבים ומעצבים תודעה.
דוגמאות מ- 2026:
סרטון ״אבקת החילון״ של נאור נרקיס בפריימריז.
סרטון של מפלגת ״הליכוד״ שמראה את גדי אייזנקוט שכמעט מחבק בחור צעיר שרבים זיהו כבנו גל ז״ל שנפל בקרבות.
סרטון של מפלגת ״הציונות הדתית״ שהציג את חברי מפלגת ״הדמוקרטים״ כחובבי חזירים קומוניסטיים.
חלוקת החברה ל״אנחנו״ ו״הם״ והאשמת קבוצה אחת או בן אדם אחד בכל הבעיות.
״השופט פלמינגוס מקבוצת הפלמינגו הוורודים הוא האשם בכך שהאגם התייבש ואין יותר אוכל לפלמינגו ולכן כולנו גוססים״
קיטוב ושעיר לעזאזל
הצגה של שתי אפשרויות בלבד כאשר המציאות מורכבת וקיימות חלופות נוספות
״או שאתם תומכים בהצעה, או שאתם נגד ביטחון הילדים ואין להם יותר סיכוי״
דיכוטומיה כוזבת/שקרית
שימוש בדמות סמכותית ללא מומחיות אמיתית, ללא שם מלא או מקור שניתן לבדיקה
״פרופסור בינלאומי מזהיר...״ או ״דמות בכירה במערכת הביטחון מאשרת ש...״
מומחה מזויף
כל ראיה נגד הטענה מוצגת כחלק נוסף מן המזימה.
לעיתים יש שימוש בחלקי תמונות עמומות, או חלקי ציטוטים, וכל פרט ״מסביר״ לכאורה את טענות תאוריות הקונספירציה.
קונספירציות הן כל כך דמיוניות שמאד קשה להפריך אותן.
״החולצה של השוטר היא אותה חולצה של המחבל, כלומר בגידה מבפנים...״
דוגמה נוספת: ״העובדה שאין הוכחות רק מוכיחה עד כמה ההסתרה מתוחכמת ולכן מה שאמרנו הוא הנכון״
תאוריות קונספירציה בלתי ניתנות להפרכה
חשבונות מזויפים מציגים קמפיין מאורגן כאילו הוא צמח באופן טבעי מן הציבור והפך ל״ויראלי״ (הזכרו בסרטון הפותח את היחידה, אולי זה הזמן לצפות בו שוב)
עשרות ״תושבים״ חדשים מפרסמים באותו ניסוח תמיכה או התנגדות (הדמיון כבר מעורר חשד)
התחזות ואסטרוטורפינג
בחירת נתון אמיתי אחד והשמטת שאר הנתונים המשנים את התמונה
מציגים חדש חריג ומתעלמים מן המגמה השנתית
״קטיף דובדבנים״
הפצת גרסאות רבות כדי לעייף, לבלבל וליצור תחושה שאי אפשר לדעת דבר ואי אפשר לתת אמון באף אחד ובשום דבר.
ביום הבחירות מפיצים שמועות רבות על קבוצת בוחרים, או שמועה על קלפי מסוים וההודעות סותרות. המידע גורם לרגשות של מיאוס וחוסר אמון, שלעיתים גורמים לוויתור על מימוש הזכות להשתתף בבחירות
הצפת מידע סותר
הכרות עם "משחקי חיסון"- באנגלית ובעברית
״משחקי חיסון״ קיימים ומאפשרים ללומדים להיכנס באופן מבוקר לתפקיד של ״מפיצי מידע שקרי״. מטרת הסימולציה להתנסות בטכניקות השונות למידע שגוי ושקרי. המחקרים מראים שהתנסות כמפיצי מידע שקרי ושגוי באופן מבוקר מאפשרת מאוחר יותר זיהוי טוב יותר של טכניקות להפצת המידע השקרי והשגוי.
בחלק מהמשחקים מתנסים בתפקיד 'מגלי האמת', שמאפשר אימון ותרגול לגילוי האמת. ההתנסות נועדה לחשוף את מנגנון ההשפעה, לא לעודד יצירת פגיעה אמיתית.
להלן שני משחקים באנגלית שהומצאו על ידי אוניברסיטת קיימברידג׳, ושני משחקים נוספים בשפה העברית. המשחק שהומצא על ידי אוניברסיטת חיפה מופיע גם בשפה הערבית.
לא לשכוח למלא את דף התיעוד!
-
בחרו 3 טכניקות שלדעתכם נפוצות אצל ילדים ונוער, כתבו אותן במילים שלכם וכיצד היה אפשר ״לחסן״ ילדים ונוער בפניהן.
-
בשורה המתאימה בדף התיעוד, כתבו משוב על לפחות אחד המשחקים ששיחקתם.
משחקים מדגימים שחיסון אינו מבוסס רק על הסבר. ההתנסות הפעילה מאפשרת להבין כיצד לייצר תחושת אמינות, קונצנזוס, זעם או איום גם ללא בסיס עובדתי. מטרת החיסון היא לייצר ״נוגדנים״ המזהים את הטכניקות המשפיעות לפני שהן מופצות ומשבשות דעות רציונליות בשיח הדמוקרטי הרצוי.
קיראו את הכתבה שעוסקת בפייקים שניסו לחבל בבחירות לראשות העיר נתניה >>
הכתבה עוסקת במקרה שקרה בנתניה מאפשר לחבר בין החיסון המוקדם לבין בדיקה בפועל. בבחירות לראשות העיר נתניה הופצו פוסטים שנחזו לתמיכה במועדמת טלי מולנר, אך הציגו אותה כמי שמקדמת עמדות קיצוניות ומאיימות על הציבור המסורתי בעיר. לפי בדיקת פייק ריפורטר, הפרסומים הופצו באמצעות פרופילים מזויפים, ושמות המשתמש שלהם לא תאמו לזהות שהציגו אנשים.
במקרה אחד נעשה שימוש בתמונה אמיתית של אנשים הלובשים חולצות עם לוגו של ארגון אזרחי השנוי במחלוקת. לפי הכתבה, התמונה לא נוצרה באמצעות AI, היא היתה תמונה אמיתית, אך הלובשים התחזו וזאת מפני שהם תועדו לא כחברי הארגון האזרחי השנוי במחלוקת. אותם תומכים לכאורה שייצגו ארגון שאינם חברים בו, הגיעו לקלפי ויצרו במכוון תיעוד שנועד לשמש סיפור שקרי שמפיץ עלילת שווא בנוגע למועמדת. זהו מקרה חשוב משום שהוא מזכיר שתוכן מטעה אינו חייב להיות מזוייף טכנולוגית, ולעיתים יוצרים מציאות מבוימת ואז מפיצים אותה בהקשר שקרי.
בנוסף, במקרה של המועמדת טלי מולנר נעשה שימוש בפרטים אמיתיים מפעילותה הציבורית, אך אלה הוקצנו והוצגו כתוכניות שמעולם לא הציעה. פעילותה של מולנר למען זכויות הקהילה הלהט״בית בנתניה הוצגה כאילו בכוונתה, אם תיבחר, ״להפוך את נתניה לתל אביב״ או להפוך את ״העיר כולה למצעד גאווה״. המסגור השקרי עורר סערה משני צדי המחלוקת: כאשר מולנר ניסתה להבהיר כי אלו אינן תוכניותיה, היו בקרב תומכי הקהילה הלהט״בית מי שפירשו את דבריה כהסתייגות מהמאבק לשוויון; מנגד, תושבים מסורתיים בעיר חששו כי הפרסומים משקפים את כוונותיה האמיתיות וראו בהם תוכניות קיצוניות שאינן תואמות, בעיניהם, את אופייה של נתניה. כך הצליח המסר המטעה לעורר כעס, חשד וקיטוב בקרב קהלים שונים.
לא לשכוח למלא את דף התיעוד!
האם זאת חשיפה ראשונה שלך לסוג כזה של הפצת מידע כוזב? אם את/ה מכיר/ה דוגמאות נוספות למקרים דומים, כתוב/י אותן בדף.
בכתבה שקראת על הבחירות בנתניה מופיעות מספר טכניקות שהופעלו על מנת לשבש בחירות על ידי הפצת מידע כוזב. סמן/י מהן הטכניקות שזיהית (ניתן לבחור יותר מטכניקה אחת):
תאוריות קונספירציה
הצפת מידע סותר
יצירת תמיכה מזויפת או אסטרוטורפינג
פרופילים מתחזים
תיעוד מבוים ומפלג שהוצג כאירוע אותנטי
טכניקת קטיף הדובדבנים
מסגור רגשי ופחד מפגיעה בזהות הקבוצה
שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תמונה
הפצה בקבוצה מקומית גדולה ובערוצי חדשות אלטרנטיביים
עריכת סרטון מניפולטיבי
פייק משכנע עשוי להתבסס על חומר אמיתי, על אנשים אמיתיים ואפילו על אירוע שהתרחש, אך להציג אותם באופן מבוים, חלקי או מגמתי.
לכן חשוב לשאול: מה האינטרס להראות לנו דווקא את התמונה הזאת? מדוע בחרו לספר לנו דווקא את המידע המפלג הזה? ובעיקר, האם המסר מנסה לגרום לי לחשוב באופן קיצוני ודיכוטומי - בעד או נגד - ואף לדחוף אותי לפעולה?
כאשר מסר מפעיל אותנו כך, ייתכן שהוא נועד להשפיע גם על ציבור רחב בכיוון ברור ומוקצן. המציאות בדרך כלל מורכבת יותר, ולכן כדאי להטיל ספק, לעצור, לחפש מידע נוסף ולהצליב בין מקורות.
כיצד מומלץ לבדוק מידע? נעסוק בכך בחלק הבא.
קריאה אופקית (Lateral or Horizontal Reading) היא שיטת אימות שבה מפסיקים להתעמק רק בתוך הפוסט, האתר או החשבון החשוד. על פי מחקרים רבים, 'בודקי עובדות' מצאו מידע כוזב ומזויף על ידי יציאה מהמקור, פתיחת לשוניות נוספות במרשתת/אינטרנט, ועל ידי בדיקת מקורות בלתי- תלויים במקור וחיפוש מה הם אומרים על המקור.
בעבר היו בודקים אמינות רק בתוך המקור עצמו- למשל היכן כתוב אודות המקור, מהי שפת האתר, ומי חבר של החשבון החשוד.
כיום המקורות הלא אמינים מאד השתכללו ומומלץ לצאת מתוכם לקריאה אופקית, כלומר לפתוח לשוניות וחיפוש דרך מנועי החיפוש מקורות נוספים על אותו המקור. למשל אם מדובר בחשבון חשוד, כדאי לבדוק את המוניטין שלו במקורות נוספים.
מודל SIFT שפותח באוניברסיטת סטנפורד מראה 4 פעולות פשוטות:
עצרו! אל תשתפו ואל תצללו מיד לתוכן באופן אנכי
לעצור
STOP
S
צאו מהמקור, פתחו לשוניות אחרות דרך מנוע החיפוש ובדקו: מי עומד מאחורי המידע השגוי, מה המומחיות ומה המוניטין שלו, מהו המידע השגוי, האם נאמר במקום אחר ובאיזה הקשר
לחקור
Investigate the source
I
חפשו סיקור טוב יותר או מקור אמין ועצמאי שעוסק באותה טענה
לחפש ולמצוא
Find better converge
F
בדקו טענות על ידי השוואה והצלבה למקור הראשוני, חפשו נתונים, סרטונים, אולי כבר המידע כבר נבדק על ידי ארגון כמו פייק ריפורטר, אך הוא עדיין מופץ
לבדוק טיעונים אל מול
המקור הראשוני כשלב אחרון
Trace claims to the original
T
רוצה לקרוא עוד?
- מפת הידע - פיתוח אוריינות מידע ביקורתית דרך קריאה אופקית.
- חומר הוראה לקריאה אופקית שהוכן על ידי אוניברסיטת סטנפורד - כאן בקישור
לאתר את המקור הראשון ולבדוק את הממצאים החדשים שנמצאו בנוגע לדנה כהן אל מול המקור
לעצור ולא לשתף
לבדוק אם תמונת הפרופיל, מקום העבודה והפרטים המופיעים בפרופיל במקורות אחרים
לבדוק אולי דנה כהן כבר אותרה כפרופיל מזויף או כסוכנת מדינה זרה
נחשפתם לחשבון בשם דנה כהן - אמא ומורה מהצפון, המפרסמת עשרות פוסטים פוליטיים ביום. לחצו על כל פעולה כדי להרכיב את הסדר הנכון:
לעצור ולא לשתף
לבדוק אם תמונת הפרופיל, מקום העבודה והפרטים המופיעים בפרופיל במקורות אחרים
לבדוק אולי דנה כהן כבר אותרה כפרופיל מזויף או כסוכנת מדינה זרה
לאתר את המקור הראשון ולבדוק את הממצאים החדשים שנמצאו בנוגע לדנה כהן אל מול המקור
בחרו איזה חלוניות הייתם פותחים במסגרת קריאה אופקית כדי לבדוק את המסר הבא: ״מחקר חדש הוכיח שרוב בני הנוער אינם רוצם להצביע״
במקום לשאול רק ״האם האתר/המידע/הפרופיל נראה אמין או לא אמין?" חקרו באמצעות קריאה אופקית מידע נוסף. חשוב לזכור ששקרים ואמירות מניפולטיביות הן מאד קלות לתפעול. פשוט כותבים שקר וממשיכים הלאה לשקרים נוספים או לעניינים אחרים. כדי לחקור את האמת צריך ״להתאמץ״ - ראו את הסרטון של יובל נח הררי בנושא: כאן בקישור
לסיכום, ראו את הסרטון כאן בקישור וחפשו בו הדהודים למה שלמדנו ביחידה.
לא לשכוח למלא את דף התיעוד!
כיתבו - האם וכיצד הייתם משתמשים בסרטון זה?
בחן/י את עצמך!
מהי קריאה אופקית?
א) קריאה איטית של כל העמוד באתר
ג) יציאה מן המקור ובדיקה במקורות נוספים ועצמאיים
ד) בדיקת מספר העוקבים של החשבון, חיפוש ב״אודות״ וזכויות בתחתית העמוד
חשבון חדש מפרסם עשרות פוסטים זהים. מה הצעד הטוב יותר לעשות?
מוצג סרטון שבו דוברת אומרת: ״הציבור לא צריך לדעת הכל ״ בחרו את הפעולות הנכונות (ניתן לבחור יותר מתשובה נכונה אחת) שיש לבצע בעקבות החשיפה לסרטון זה:
לפניכם פוסט: ״מספר התלמידים שנשרו מבתי הספר זינק ב- 50%!״. אילו פרטים נדרשים כדי להבין את הנתון? (ניתן לסמן יותר מתשובה אחת)
א) הזהות של הגוף שאסף ופרסם את הנתונים
ב) תקופת הזמן והאוכלוסייה שנבדקה
ג) הגדרת ״נשירה״ במחקר
כל התשובות נכונות וכל הפרטים נחוצים. נדרש מאמץ כדי לחקור את האמת.
בסיום הבחירה, לחץ כאן >>
סיכום הלמידה
לא לשכוח למלא את דף התיעוד!
ענה/י על השאלות הבאות:
-
מה למדתי מהיחידה?
-
מה למדתי על עצמי?
-
מה כדאי לשפר ביחידה?
-
מה בטוח אלמד אחרים בעקבותיה?
ביבליוגרפיה ליחידה
1. מועצת אירופה – Information Disorder
הגדרות יסוד ומסגרת מושגית לניתוח מיס/דיס/מאל-אינפורמציה.
2. מפת הידע לחינוך לדמוקרטיה
התחסנות כנגד מניפולציות מידע
3. איגוד האינטרנט הישראלי – תחום החינוך
- משאבים חינוכיים בנושאי אוריינות דיגיטלית, פרטיות, שיח ברשת ודיסאינפורמציה.
- המדריך להתמודדות ולהבנת סוג המידע שמתקבל עם בינה מלאכותית
לפניך יחידת לימוד המיועדת לנשות ולאנשי חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי בנושא ״חיסון מוקדם, הפרכה מקדימה וקריאה אופקית במרחב הדיגיטלי״. תוכן היחידה מבוסס על מפת הידע לחינוך אזרחי לדמוקרטיה, המציגה מחקרים עדכניים וכלים יישומיים.
היחידה בנויה ללמידה עצמאית (ניתן ללמוד אותה כיחידה א-סינכרונית כחלק מהשתלמות או כיחידה עצמאית כחלק מקורס).
על מנת לתעד את הלמידה תידרשו למלא דף תיעוד המסייע ללמידה. על מנת שיחידה זו תוכר כחלק מקורס/השתלמות, יש להדפיס את דף התיעוד, למלא אותו בזמן הלמידה ולהגישו למרצה הקורס/השתלמות.