



הומור או סאטירה
שימוש בהומור או בסאטירה באופן שמוציא את המידע מהקשרו המקורי ולכן מתקבל כדיווח אמיתי, ללא כוונת תחילה להטעות.
סוג זה מתאר בדיחות רשת או דימויים ותכנים שנועדו להצחיק, אך כאשר הם מועברים הלאה ומתרחקים מההקשר המקורי שלהם, הם עשויים להתקבל כדיווח או כידיעה חדשותית במקום כסאטירה.
דוגמאות לשימוש בהומור או סאטירה שיצאו מההקשר ומוצגים כדיווח אמיתי


תמונה שהופקה על ידי בינה מלאכותית והציגה את נשיאי ארצות הברית לבושים בוורוד כדי לקדם את הסרט בארבי הופצה כצילום אמיתי המתאר את הנשיאים כחלק מקמפיין למען הסרט.

פוסט סאטירי שנשיא צרפת עמנואל מקרון פרסם ב-X

חוסר
התאמה
כאשר יש חוסר התאמה בין הכותרת לתוכן של הידיעה – המידע המוצג הוא אמין ומהימן, אבל הכותרת לא מתארת אותו. עורכי אתרים משתמשים לא פעם בכותרות דרמטיות במיוחד כדי למשוך את תשומת הלב לידיעה מסוימת ולהפיץ אותה באופן נרחב. שימוש כזה עשוי להוביל לבלבול בקרב מי שקוראים את הידיעה, במיוחד אם קוראים רק את הכותרת. הניסוח הדרמטי, ולעיתים גם הפרובוקטיבי, מיועד לגרום להפצה מהירה ("ויראלית") אך לאו דווקא מתוך כוונה להטעות. ההטעיה היא תוצאה לא רצויה של סוג כזה של מידע.
דוגמאות לחוסר התאמה בין הכותרת לבין התמונה או התוכן הכתוב
2

ב"ישראל היום" פרסמו ידיעה על דבר מותה בטרם עת של המפיקה דנה עדן: "דיווח דרמטי ביוון: נבדק חשד כי מפיקת טהרן נרצחה על רקע לאומני".
רק שבגוף הכתבה כתוב "בתקשורת היוונית הדהדו שמועות על כך שהרקע לאירוע הוא לאומני, אך לפי שעה אין לכך ביסוס או אישור".


הכותרת מדברת על הגעגוע של גרושתו של סטטיק, אבל הכתבה מספרת על הגעגוע שלה לאחיה שנפטר בגיל צעיר.

תוכן
מטעה
הצגת תוכן באופן מטעה (בכוונה או שלא בכוונה).
סוג זה מתייחס לדיווח שמציג אירוע שאכן התרחש, או מידע אמיתי לחלוטין,
אך הוא מופץ באופן חלקי או חסר, היוצר רושם שגוי ומטעה אצל מי שמקבל אותו.
הרושם השגוי נובע מהתעלמות מכוונת של המפיץ מההקשר המדויק והמלא של המידע, או בגלל חוסר הבנה שלו בתחום, שלא בכוונה. למשל, דיווח על מקרה והצגתו כאירוע בודד וחד-פעמי, תוך התעלמות מכך שהמקרה חוזר על עצמו פעמים רבות.
במקרה של הפצת שמועות מפה לאוזן או של מכתבי שרשרת עשויים להיווצר מקרים שבהם פרטים מסוימים מושמטים והתוכן מוצג בהקשר מטעה.
למשל, ההקשר של המידע או הנסיבות של האירוע המתואר במידע, או במקרים אחרים בקשה ממי שמקבלים את המידע למלא פרטים או לעשות פעולה כלשהי.
לרוב הפרטים של השולח מושמטים.

דוגמאות לשימוש בהצגת תוכן מטעה שעורר בהלה ויכול ליצור תסיסה חברתית
הגרף פה מציג מידע אמיתי אך בצורה מטעה אשר יכולה להשפיע על התפיסה של הצופה

בדיווחים על גורלו של הגשש המנוח מחמד אלאטרש, כלי התקשורת "מקור ראשון", "סרוגים", mako, וכאן 11 פרסמו תצלום של כתב ynet חסן שעלאן

מחמד אלאטרש ז"ל, בתמונה נכונה שהתפרסמה באתר "העין השביעית" והתייחסה לפרסום השגוי בכלי תקשורת אחרים


הקשר
שקרי
-
הצגת תוכן או התרחשות אמיתית בהקשר שקרי מתוך כוונה להטעות: המידע מתאר תוכן אמיתי, אך מציג אותו בהקשר לא נכון מבחינת עיתוי, או מדינה, או קבוצה חברתית.
-
לדוגמה, הצגת אירוע אלים שהתרחש במדינה אחת כאירוע שהתרחש במציאות העכשווית במדינה שלנו. לרוב הדבר נעשה כדי לעורר התססה וכעס כלפי קבוצה חברתית מסוימת ולהגביר דעות קדומות.
-
ההקשר השקרי לרוב מכוון ונעשה מתוך מניעים אישיים או קבוצתיים, למשל לצרכים פוליטיים כלכליים או אידאולוגיים.

דוגמאות להצגת אירוע אמיתי בהקשר שקרי מכוון

תמונת השער של "מעריב" על התקיפה הישראלית בשיראז ב- 2025 היא למעשה צילום של הפיצוץ בנמל ביירות ב- 2020

ציוץ של עיתונאי ברשת X - שהפיץ תמונה ישנה של פיגוע בנמל תעופה בבריסל כאילו מדובר בהרס שגרמו מפגינים נגד הממשלה לנמל התעופה בן גוריון לאחר הפגנה שם
ההודעה המקורית -
נמל תעופה בבריסל, בלגיה


-
פרסום ידיעות שקריות בשם גורמים מוסמכים, על ידי התחזות לגופים רשמיים/ פוליטיים/ אמצעי תקשורת באופן מכוון. הגורם המפיץ את המידע הכוזב מנסה להידמות או להתחזות לאדם או לגוף בעל סמכות ואמינות כדי לזכות באמון הציבור הנחשף לידיעה.
-
לדוגמה - זיוף של לוגו של אמצעי תקשורת או של גוף רשמי, שימוש בשם בדוי הנשמע רשמי, או העתק מדויק של נוסח הודעה רשמית תוך שינוי הפרטים המוצגים בה.
-
מכיוון שאנשים בדרך כלל סומכים יותר על מידע ממקורות מוסמכים, התחזות מסוג זה מגבירה את הסיכוי שהמידע הכוזב המתחזה ייתפס כאמין ויתפשט במהירות.
תוכן מתחזה

דוגמאות להתחזות מכוונת לגורמים מוסמכים, ממוסדים, פוליטיים או לאנשי תקשורת מוכרים
התחזות לביטוח לאומי

אחרי פוסט מזויף שפורסם בשמה, בצירוף תמונה שנוצרה ככל הנראה בבינה מלאכותית- גל גדות מזהירה את למעלה מ-100 מיליון עוקביה מהתחזויות ברשת ומבקשת: "דווחו על כל חשבון שאינו מאומת"


עריכה מניפולטיבית
-
באמצעות עריכה מניפולטיבית, תוכן אמיתי עובר שינוי במטרה לייצר מסר שקרי, באופן מכוון. העריכה המניפולטיבית מתבצעת לרוב על גבי מדיה מסוג תמונה או וידאו ומופצת כידיעה אמיתית.
-
לדוגמה, עריכת שתי תמונות שונות, מאירועים אמיתיים אך נפרדים, והצגתן כאירוע אחד.
דוגמאות למניפולציה של תוכן באופן מכוון על ידי עריכה מניפולטיבית

עריכה מניפולטיבית של סרטון בחירות של בני גנץ בו הוא קורא כביכול לא להצביע למפלגה שלו.
https://www.youtube.com/watch?v=ZYMa1fEcTHg

הקצנה של השלטים שנושאת גרטה טונברג נגד ישראל



תוכן מלאכותי
-
יצירת תוכן שקרי לחלוטין באמצעים טכנולוגיים ומתוך כוונה להטעות ולהשפיע על דעת הקהל. במקרה זה התוכן עצמו מתאר מידע מומצא שמיוצר באופן מלאכותי בצורה של טקסט, תמונות, הקלטות קוליות או וידאו. בסוג זה של מידע כוזב הולך וגובר השימוש בבינה מלאכותית.
-
יצירת תוכן מלאכותי מתבססת על אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית שיודעים לחקות כתיבה אנושית ולייצר טקסט שקרי/ טכניקות לזיוף קול/טכנולוגיה ליצירת הבעות פנים אמיתיות (deep fake).
דוגמאות ליצירת תוכן מלאכותי באמצעים טכנולוגיים

תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית אשר מציגה את המוסד מופצץ על ידי האיראנים

כרישים שוחים בבריכה ביבנה אחרי הגשמים



