הממד הרביעי של המלחמה
בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ולאחריה, סרטוני החטופים, מתקפות הסייבר ושילוב חומרים קשים לצפייה ברשתות בידי גורמים עוינים היוו חלק ממארג שנועד לצרוב תודעת טראומה אישית וקבוצתית ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. כך גם בכל אירועי החירום הביטחוניים של השנים האחרונות- המרחב הדיגיטלי הפך לזירה נוספת. העמקה בנושא מאפשרת לנו להכיר את המרחב הדיגיטלי בתור "הממד הרביעי של המלחמה"- בעיקר בתקופות חירום, אך גם בשגרה.
כיתבו את התשובות לשאלות הבאות:
• כיצד נודע לך שפרצה המלחמה בעוטף עזה ב-7.10, ומאיזה מקור?
• מהם המקורות שלך ללימוד ולרכישת מידע על המצב כעת?
• האם נחשפת לאחרונה למידע לא אמין - שקרי/מטעה/שהוצא מן ההקשר?
• כיצד נודע לך שהמידע לא אמין?
מי מפיץ מידע כוזב וחדשות כזב בזמן מלחמה?
אילו סגנונות מידע כוזב שכיחים יותר בזמן מלחמה או מצב חירום לאומי?
-
ידיעות מבהילות על איו מים ופיגועים עתידיים ממקור
שאינו מוסמך. -
שימוש בתמונות וסרטונים
ישנים או מזויפים כדי ליצור פאניקה ופחד בציבור.
יצירת בהלה
הוראות מזויפות להתכונן למצב חירום שלא פורסמו על ידי גורמים רשמיים
קריאה לפעולה
-
ידיעות קונספירציה המאשימות גורמים פנימיים בחוסר מוכנות או בסיוע לאויב.
-
דיווחים כוזבים על תמיכה
של קבוצות מיעוט באויב
על מנת לעורר שנאה פנימית.
הסתה בין קבוצות בחברה
הצגתה של ישראל כמי שמפרה חוקי מלחמה
הגברת האנטישמיות בעולם
מדוע רואים עלייה בהופעה של מידע כוזב בזמן מלחמה?
עלייה בתיאוריות קונספירציה ברשתות בזמני מלחמה
-
תיאוריית קשר (קונספירציה) מבקשת להציע נרטיב חלופי שמערער את תפיסת המציאות הקיימת.
-
תיאוריית קשר יכולה להיווצר בעקבות שימוש במידע אמין ושימוש בו כדי לייצר מידע כוזב המשרת את הקונספירציה או מתוך כוונת זדון.
התגוננות מפני מידע כוזב בזמני מלחמה
דוגמאות לפרסומים שהפיצו פיקוד העורף וצה"ל בזמן מלחמה
