top of page


הכיתה עצמה הופכת לזירת ניסוי מבוקרת שמדמה תקופת בחירות בקבוצת אמון. תרגול חי של זיהוי טכניקות מידע מוטעה ודיסאינפורמציה.
• קהל יעד: חטיבת ביניים ותיכון
• משך זמן מומלץ: 90 דקות עד מספר ימים
• שיטת הוראה: סימולציה + חיסון מוקדם
קבוצות במדיה החברתית כגון WhatsApp הן זירה מרכזית להשפעה פוליטית בתקופות בחירות. בניגוד לרשתות פתוחות, אלו קבוצות סגורות המבוססות על אמון, קצב גבוה והיעדר עריכה. בזירות כאלה השפעה אינה מתרחשת רק דרך תוכן שקרי גלוי -אלא גם דרך מידע חלקי, הוצאה מהקשר, מסגור רגשי, רמיזות, הצפה וערעור היכולת לדעת מה אמיתי.
בפעילות זו הופכים כולנו לחלק מניסוי מבוקר בהשפעה על תודעת ההמונים: כל קבוצה מייצגת מפלגה דמיונית ומפיצה הודעות -חלקן אמינות, חלקן מוטות ומטעות.
מי יצליח לזהות את הכמות הגדולה ביותר של הטעיות או הטיות?
מומלץ להעמיק בקריאה על התחסנות כנגד מניפולציות מידע באתר הבית הדמוקרטי הישראלי- מפת ידע מבוססת מחקר לחינוך אזרחי לדמוקרטיה.


הקמפיין משחק בחירות
בפעילות זו הקבוצה הופכת למרחב בחירות אמיתי של מפלגות, מועמדים, מפיצי מידע ובודקי עובדות- והכל במרחב הוואטסאפ הקבוצתי

שיטת הבדיקה המומלצת לבודקי האמינות נקראת בדיקה אופקית. זוהי שיטת אימות שבה במקום לחפש לעומק בתוך המקור המפרסם (למשל לגלול בתוך אתר אחד), בוחנים מקורות נוספים אחרים במקביל - על ידי פתיחת טאבים (חלונות מקבילים) ומחפשים היכן עוד מופיע המידע, מי קשור למידע, ופותחים מקורות רשמיים נוספים. המטרה היא לבצע באופן אופקי בדיקה של הפרסום דרך מספר מקורות, במקום בדיקת עומק של מקור אחד בלבד.
ZOOM-IN על בדיקה אופקית
כיצד מבצעים בדיקת אמינות?



המדריך השלם לטכניקות ליצירת מידע מוטה ומוטעה

נתון אמיתי , אך חסרים הזמן, המקום או ההשוואה הקריטיים
הוצאה מהקשר


מציגים חצי מהגרף, שנה אחת, קבוצת אוכלוסייה אחת.
סלקטיביות -
רק חלק מהנתונים


"מחקר חדש חושף..." או "גורמים מקצועיים אומרים..."-ללא שם ברור
מקור שנשמע אמין ולא ניתן לאימות


תמונה אמיתית שאינה קשורה לטענה, או מוגזמת עם סימונים שונים.
תמונה מטעה/
מחוץ להקשר


גורמים לאחרים להשלים את הטענה
אימוג׳י/קריצה שממסגרת ידיעה ניטרלית


"ברור למה הם עושים את זה"- ללא הוכחה
יחוס זדון/
מניעים נסתרים


סתם שאלה: איך זה יכול להיות ש...?" - ללא קביעת טענה, במטרה לערער על הביטחון
רק שואלים שאלות


הודעה אחת אומרת A השנייה לא-A בלי יישוב. המטרה: יצירת בלבול
סתירות זו לצד זו


דחוף!!! עוד חשיפה! עוד פרט!"- תדירות ולחץ במקום תוכן
הצפה/דחיפות/
רצף הודעות


תמיד זה בגלל..." - חוזרים על אותה "כתובת" עד שמרגיש מובן מאליו
סימון אויב/
כתובת לרגש


צילום מטושטש, עיגול אדום, "מי שמבין מבין" -הרמז חשוב מהתוכן
תחושת ידע בלי ידע אמיתי


הבטחה שנשמעת טובה מדי, מוגזמת או לא מותאמת לקהל
מסר חיובי אך מעוות/קריקטורי



הנחיות למשחק חלוקה לקבוצות


התחלקו לקבוצות
של לפחות 3 משתתפים/ות בכל קבוצה


כל קבוצה היא מפלגה: המציאו שם למפלגה ולמועמד/ת המוביל/ה שלכם


ביחרו 3 סוגיות בתחום החינוך/כלכלה/בריאות/ביטחון/זכויות אדם/ אקלים וסביבה ועוד


נסחו 2-3 משפטים לגבי כל סוגיה: מהי העמדה של המפלגה שלכם, ולמה?


חלקו ביניכם את התפקידים

צוות מידע אמין
מטרתכם לפרסם לפחות 2 הודעות קצרות בקבוצת הוואטסאפ, שנראות כמו מסרי בחירות אמינים בנושאים שבחרתם.

צוות מידע לא אמין
מטרתכם לפרסם לפחות 2 הודעות קצרות שנראות משכנעות ואמינות, אבל יוצרות מסקנה מטעה. היעזרו במדריך השלם לטכניקות ליצירת מידע מוטעה ומטעה.

צוות בודקי אמינות
מטרתכם לבדוק הודעות של קבוצות אחרות ולזהות: האם ההודעה אמינה/מטעה/לא ניתן לדעת; ובאיזו טכניקת השפעה נעשה שימוש בניסוח כל הודעה.


הנחיות למשחק חלוקה לתפקידים
בכל קבוצה ישנם 3 בעלי תפקידים. כל שלושת התפקידים צריכים להיות מאוישים, אפשרי שמספר משתתפים ימלאו את אותו תפקיד.


הנחיות למשחק שליחת הודעות


מוכנים? היכון... SEND!
צוותי מידע אמין וצוותי מידע לא אמין- זה הזמן שלכם לנסח ולעצב הודעות לפי ההנחיות שקיבלתם!


הנחיות למשחק בדיקת אמינות

הודעה אמינה? מטעה? או שלעולם לא נדע?
בודקי אמינות- זה הזמן שלכם! עיברו על כל ההודעות שנשלחו בקבוצת הוואטסאפ על ידי המפלגות האחרות. מלאו את הטבלה שקיבלתם, ועבור כל הודעה נסו לקבוע: האם היא אמינה/מטעה/ לא ניתן לדעת, ונסו לזהות את הטכניקה בה השתמשו להעברת המידע


מה למדנו מהניסוי?
במהלך הפעילות התמודדנו עם הדילמה המרכזית:

להציג עובדות באופן מדויק ואח ראי
הצגתן בצורה מעוותת, הטיה, מסגור או הדגשה סלקטיבית


*ברוב המקרים האתגר אינו בזיהוי העובדה עצמה -אלא באופן שבו היא מוצגת.
*השפעה יכולה להיות על עמדות, על מי לבחור, אך גם על הקצנה ושחיקת אמון.
*לפעמים המטרה היא חרם בחירות — שמייצר אדישות ופגיעה בייצוג של קבוצות שמחליטות לא להשתתף
בבחירות ולא להיות מיוצגות, ובכך נותנות כוח לקבוצות אחרות
*תפקיד בודקי האמינות שייך לכולנו - בשגרה ובמיוחד בתקופות בחירות


כיצד נבצע בדיקת אמינות להודעות שנקבל?

*מקור לא ניתן לאימות
*רגש חזק ללא עובדות תומכות
*רמיזה במקום טענה ברורה
סימני אזהרה


*מי מקור המידע?
*האם המידע ניתן לאימות?
האם המידע שלם או חלקי?
*מהו הרגש המוביל? למה?
שאלות לבדיקה


אזרחות דיגיטלית אינה לחשוד בהכול- אלא לדעת מה לבדוק ואיך, ולהבדיל בין עובדות ומידע מבוסס- לדעות ולתעמולה.
bottom of page

















